עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

יושב בעליית גג חמוש בנרגילה, בירה ומקלדת מול נוף מדהים של גבעות וואדיות. בין גושי העשן עוברות מחשבות שצצות ממעמקי תודעת האדם. מקליד כל עוד הגחל דולק...
חברים
סיפורה של OMagic1979Night Owlnataliaדון
נושאים
חיים  (23)
נרגילה  (9)
אהבה  (8)
מסע  (6)
אנרכיה  (4)
בירה  (4)
הרפתקה  (3)
זיכרונות  (3)
זכרונות  (3)
ים  (3)
כאב  (3)
עתיד  (3)
פגישה  (3)
צדק  (3)
שיחה  (3)
אכזבה  (2)
בוקר  (2)
וויסקי  (2)
חלום  (2)
יומן  (2)
מבצע  (2)
מחשבות  (2)
עליית גג  (2)
ערפל  (2)
צבא  (2)
תקווה  (2)
אבדן  (1)
אופק  (1)
אירוסין  (1)
אכזבות  (1)
אלהים  (1)
בדידות  (1)
בטחון עצמי  (1)
בנות אולפה  (1)
בת אולפנה  (1)
גורל  (1)
געגועים  (1)
דת  (1)
הגדרה עצמית  (1)
החלטה  (1)
החלטות  (1)
הישרדות  (1)
הכרות  (1)
הצלחות  (1)
התחלה חדשה  (1)
התלבטות  (1)
התמודדות  (1)
וידוי  (1)
ויסקי  (1)
זהות  (1)
חברים  (1)
חוויות  (1)
חול  (1)
חומוס  (1)
חופש  (1)
חזרה  (1)
חרטה  (1)
חתול  (1)
חתונה  (1)
טבע  (1)
טבעת  (1)
טוסט שרוף  (1)
טיסה  (1)
יקום  (1)
יראת קודש  (1)
כדורגל  (1)
כושר  (1)
כישרון  (1)
מוזה  (1)
מוסר  (1)
מזח  (1)
מכתוב  (1)
מלחמה  (1)
מסור  (1)
מסעות  (1)
מעבר  (1)
מרתף  (1)
משימה  (1)
משפחה  (1)
משפט  (1)
נוסטלגיה  (1)
ניסיון  (1)
נעורים  (1)
נפילה  (1)
נשיקה ראשונה  (1)
סכנה  (1)
סעודת שחיתות  (1)
סערה  (1)
סקס  (1)
עשן  (1)
פוליטיקה  (1)
פיצוץ  (1)
פציעה  (1)
פרידה  (1)
ציד  (1)
קדושה  (1)
קידוש  (1)
קצה  (1)
קריאה לעזרה  (1)
רכבת  (1)
שבת  (1)
שינוי  (1)
שיעור  (1)
שקיעה  (1)
תהום  (1)
תכנונים  (1)
תכנית  (1)
תפילה  (1)

עוד יום הזוי וקשה ברכבת החיים

27/01/2016 18:46
נצח ימיני
שוב פעם נסעתי לשם היום. היה קשה. ניסיתי להתרכז, להגיד לעצמי שהכל זמני, שהכל יסתדר. אבל על מי אני עובד? שום דבר לא מסתדר. אין לי במה להאחז, איך לצאת מן ההריסות. יש מעט מאוד אנשים שיודעים מה עובר עליי בחודשיים האחרונים. לא יכול לספר לאחרים...מכל מיני סיבות. לא מרגיש שמתייחסים אליי כמו לבן אדם לאחרונה. לא מרגיש שאני בן אדם. לא מרגיש שאני חי. גם לא רוצה לחיות. סתם...מתקיים. מנסה להבין איך הגעתי לאן שהגעתי - לא מצליח. מנסה לא לחשוב על כל החרא שקורה - יש בעיה אחת...חרא צף. היום הייתה לי שעה של שמחה מהולה בכאב וגעגועים. ניסיתי לא להראות שקשה לי, שכואב לי, שבא לי למות. לא בטוח שהצלחתי. אומרים שהזמן מרפא הכל. כנראה יש מקרים שבהם המרשם הנכון זה מוות ולא זמן. כשנסעתי חזרה מהמקום ההוא, נזכרתי ברגעים טובים שהיו בעבר...היו כל כך הרבה מהם. אני עדיין מקווה שלא הכל אבוד, אבל כנראה שאני חי באשליה. בכל מקרה, תוך כדי שהזכרונות רצים לי מול העיניים כמו סרט דוקומנטרי, פספסתי את התחנה שלי, יותר נכון פספסתי את כל התחנות, ובתחנה הסופית הבנתי שכמו החיים, הרכבת הביאה אותי לאיפה שלא רציתי או תכננתי להיות. ואז התחלתי לבדוק איך אני חוזר הביתה בתקווה שגם החיים יחזרו למסלולם...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לתגובות ויצירת קשר:
דוא"ל:
netzah.yemini@gmail.com