עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

יושב בעליית גג חמוש בנרגילה, בירה ומקלדת מול נוף מדהים של גבעות וואדיות. בין גושי העשן עוברות מחשבות שצצות ממעמקי תודעת האדם. מקליד כל עוד הגחל דולק...
חברים
סיפורה של OMagic1979Night Owlnataliaדון
נושאים
חיים  (23)
נרגילה  (9)
אהבה  (8)
מסע  (6)
אנרכיה  (4)
בירה  (4)
הרפתקה  (3)
זיכרונות  (3)
זכרונות  (3)
ים  (3)
כאב  (3)
עתיד  (3)
פגישה  (3)
צדק  (3)
שיחה  (3)
אכזבה  (2)
בוקר  (2)
וויסקי  (2)
חלום  (2)
יומן  (2)
מבצע  (2)
מחשבות  (2)
עליית גג  (2)
ערפל  (2)
צבא  (2)
תקווה  (2)
אבדן  (1)
אופק  (1)
אירוסין  (1)
אכזבות  (1)
אלהים  (1)
בדידות  (1)
בטחון עצמי  (1)
בנות אולפה  (1)
בת אולפנה  (1)
גורל  (1)
געגועים  (1)
דת  (1)
הגדרה עצמית  (1)
החלטה  (1)
החלטות  (1)
הישרדות  (1)
הכרות  (1)
הצלחות  (1)
התחלה חדשה  (1)
התלבטות  (1)
התמודדות  (1)
וידוי  (1)
ויסקי  (1)
זהות  (1)
חברים  (1)
חוויות  (1)
חול  (1)
חומוס  (1)
חופש  (1)
חזרה  (1)
חרטה  (1)
חתול  (1)
חתונה  (1)
טבע  (1)
טבעת  (1)
טוסט שרוף  (1)
טיסה  (1)
יקום  (1)
יראת קודש  (1)
כדורגל  (1)
כושר  (1)
כישרון  (1)
מוזה  (1)
מוסר  (1)
מזח  (1)
מכתוב  (1)
מלחמה  (1)
מסור  (1)
מסעות  (1)
מעבר  (1)
מרתף  (1)
משימה  (1)
משפחה  (1)
משפט  (1)
נוסטלגיה  (1)
ניסיון  (1)
נעורים  (1)
נפילה  (1)
נשיקה ראשונה  (1)
סכנה  (1)
סעודת שחיתות  (1)
סערה  (1)
סקס  (1)
עשן  (1)
פוליטיקה  (1)
פיצוץ  (1)
פציעה  (1)
פרידה  (1)
ציד  (1)
קדושה  (1)
קידוש  (1)
קצה  (1)
קריאה לעזרה  (1)
רכבת  (1)
שבת  (1)
שינוי  (1)
שיעור  (1)
שקיעה  (1)
תהום  (1)
תכנונים  (1)
תכנית  (1)
תפילה  (1)

המשימה האחרונה

16/01/2016 18:35
נצח ימיני
זיכרונות, אבדן, חיים, פיצוץ
הנה עוד שבת עברה ומתחיל שבוע חדש. כבר חודש וחצי אני מנסה להבין מה קרה. איפה כל זה התחיל? איפה טעיתי? על מה אני משלם עכשיו? אולי על מה שקרה לפני שמונה שנים. אולי על מה שקרה במהלך השנים האחרונות. ואולי על זה שבכלל נולדתי. למרות שעל האחרון קצת קשה לי לקחת אחראיות. כל פעם שאני מנסה לרדת לשורש הבעיה, כל הדרכים מובילות לאותה הנקודה. אותה נקודת זמן לפני שמונה שנים. הכל זרם כ"כ חלק עד שהפרתי את הפרוטוקול. וגם אז הייתי יכול פשוט להמשיך במשימה, אבל לא המשכתי. לא יכלתי. המוסר והצדק, שלפיהם אני תמיד שופט את המצב שבו אני נמצא, לא אפשרו לי להמשיך. מעולם לא דיברתי על זה עם אף אחד. ועכשיו זה אוכל אותי יותר מתמיד. אז, חשבתי שאוכל להקים חיים חדשים. לשים את העבר בצד. ואפילו הצלחתי לתקופה מסוימת עד שהכל התפוצץ. אבל נראה שמעבר כזה לא מתנערים כל כך בקלות. אני זוכר כל רגע ורגע מהאימונים, מהמשימות הראשונות שלי, מהמשימה שקיבלתי לפני שמונה שנים. אבל אני לא זוכר דבר אחד - איפה בדיוק נפלתי. אני יודע טוב מאוד למה הפסקתי את המשימה, אבל איפה ולמה התחילה אותה חריגה מהפרוטוקול? את זה לא הצלחתי להבין. ועכשיו נראה שאיבדתי גם את מה שהיה לי כתוצאה מאותה חריגה, וגם את מה שהיה יכול להיות לי אם לא הייתי חורג. את הנחמה כנראה אחפש בכוס וויסקי ריקה, למרות שהיא בדרך כלל לא ממש נמצאת שם...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לתגובות ויצירת קשר:
דוא"ל:
netzah.yemini@gmail.com