עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

ציד אחרי המוזה...

10/01/2014 14:32
נצח ימיני
בוקר טוב....או צהריים...
בחוץ עדיין מעורפל. כ"כ מעורפל שלא רואים את פסגת הגבעה ממול (אפילו לא עם משקפת). מעניין אם גם משם לא רואים את עליית הגג שלי. נראה לי שאת זה אלך לבדוק עוד מעט...אחרי מקלחת (מקווה שיש מים חמים). עליית הגג עדיין מלאה בעשן...עשן קר. אם לא הייתה פה נרגילה, הייתי חושב שהערפל מבחוץ חדר דרך חריצי החלון לתוך הממלכה שלי ושוהה אצלי בעליית הגג באופן לא חוקי. בין ענני העשן עדיין נשארו שובלי מחשבות מלפני כמה שעות. רוצה להמשיך לכתוב אבל בשביל זה צריך מוזה, וכדי שהמוזה תתעורר צריך לצאת ולהתחבר לטבע. או ללכת להסתובב ברחובות של איזו עיר בגשם עטוף בגלימה שלי, ואחרי הסבר נוסף לשוטרים, שמתעניינים בגלימה שלי מדי פעם, שאני לא מחבל ושככה אני יוצא מהבית כשאני צד, לתפוס גל של מוזה שתביא אותי חזרה הביתה...לעליית הגג, ולהמשיך לכתוב זיכרונות....
בוקר טוב....או צהריים...
בחוץ עדיין מעורפל. כ"כ מעורפל שלא רואים את פסגת הגבעה ממול (אפילו לא עם משקפת). מעניין אם גם משם לא רואים את עליית הגג שלי. נראה לי שאת זה אלך לבדוק עוד מעט...אחרי מקלחת (מקווה שיש מים חמים). עליית הגג עדיין מלאה בעשן...עשן קר. אם לא הייתה פה נרגילה, הייתי חושב שהערפל מבחוץ חדר דרך חריצי החלון לתוך הממלכה שלי ושוהה אצלי בעליית הגג באופן לא חוקי. בין ענני העשן עדיין נשארו שובלי מחשבות מלפני כמה שעות. רוצה להמשיך לכתוב אבל בשביל זה צריך מוזה, וכדי שהמוזה תתעורר צריך לצאת ולהתחבר לטבע. או ללכת להסתובב ברחובות של איזו עיר בגשם עטוף בגלימה שלי, ואחרי הסבר נוסף לשוטרים, שמתעניינים בגלימה שלי מדי פעם, שאני לא מחבל ושככה אני יוצא מהבית כשאני צד, לתפוס גל של מוזה שתביא אותי חזרה הביתה...לעליית הגג, ולהמשיך לכתוב זיכרונות....
כמו שמכנים אותי
10/01/2014 15:31
אהבתיי
לילך ציבעוני
10/01/2014 16:01
זה כתוב בצורה טובה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: