היה לי חלום. ובחלומי טסתי לבצע משימה ביבשת אחרת. במהלך המשימה הכרתי בת אולפנה יפה במראה ובנפש. התאהבנו. זאת הייתה אהבה גדולה. אבל היו גם כוחות רשע שניסו בכל דרך אפשרית לשבור את האהבה הזאת ולהפריד ביני לבין בת האולפנה. ולבסוף הם ניצחו. היה לי חלום שחלמתי במשך שבע שנים. התעוררתי לסיוט. החדר ריק, המיטה קרה, בת האולפנה איננה. הלכה. איך אדע להבדיל בין חלום למציאות? הייתה תקופה שחשבתי שמציאות זה מה שרואים דרך כוונת או בתצלומי לוויין. אחר כך הייתה תקופה שהייתי בטוח שמציאות זה להתעורר בבוקר ולראות את החיוך היפה שלה. היום אין כלום. רק זיכרונות. זיכרונות שממלאים אותי עם כל בקבוק וויסקי שאני מרוקן. זיכרונות שצפים ועפים בחלל החדר ומסתבכים בסיבי העשן של הנרגילה. זיכרונות שלא אשכח לעולם.
היה לי חלום.
לעולם לא אחלום עוד...






