היה שבוע מטורף. אפשר לסכם אותו ב-4 מילים: עבודה, אימון, נרגילה, לישון. זה פחות או יותר מה שעשיתי כל השבוע. בעבודה הייתה אמורה להיות ביקורת על תחום שאני אחראי עליו, ולכבוד הארוע המיוחד מלא אנשים התרוצצו כמו אוגרים שרצים להנאתם בתוך גלגל. רק שבמקרה הזה זה לא היה להנאתם. בסוף הצלחתי לדחות את הביקורת לשבוע הבא - עכשיו האוגרים יתרוצצו קצת פחות. התחלתי ממש להשקיע באימונים. השבוע רצתי כל ערב, לאט לאט מגדיל את מרחק הריצה. רץ לחוף, אימון קצר, ריצה לאורך קו המים וחזרה. עוד חודש-חודש וחצי, כשהים יתחמם קצת, אתחיל לשלב גם שחיה באימונים שלי. העניינים עם בת האולפנה שלי לא מתקדמים בכלל. יותר נכון הם מתקדמים, אבל לא לכיוון שאני רוצה, אלא לכיוון ההפוך. אני בינתיים מקווה שדברים יסתדרו והיא תחזור אליי. היום זרקתי מלא דברים ישנים מהבית. אני מנצל את ימי שישי בשביל לאט לאט לרוקן את הבית מדברים שאין ולא יהיה להם שימוש. איפה שהוא עמוק בתוכי אני מבין שכשיימצאו דיירים לבית, אצטרך לפנות אותו, אז אני מתחיל כבר מעכשיו "להוריד זבל". יש הרבה דברים שאני מתלבט אם להשאיר או למכור, אבל זה גם מאוד תלוי לאן אני עובר. מה שבטוח - כורסת הנרגילה שלי באה איתי גם אם אני עובר לאנטרקטיקה. החלטתי גם שהגיע הזמן לקנות מקרר. עד עכשיו חיכיתי שימצאו דיירים לבית ושאקנה מקרר כשאעבור למקום חדש, אבל הדיירים לא באים, ולי נמאס להתנחל אצל אנשים לארוחות ערב או להתקיים ממנות קרב. בתכלס, את הארוחה העיקרית של היום אני אוכל בעבודה על חשבון הברון, אבל מקרר בכל זאת צריך - ולא רק בשביל לחזור הביתה בערב, אחרי עבודה או אימון, ולהתיישב לעשן נרגילה עם בקבוק קר של בירה ביד. בסוף עדיין לא קניתי מקרר, אבל יש תכנית אופרטיבית, אז כנראה במהלך שבוע הבא. השבוע כמעט ולא היה לי זמן לעבוד על העסק, מקווה שיהיה יותר זמן לזה שבוע הבא. אני כבר רוצה להגיע למצב שאני מתחיל לגייס לקוחות, אבל כמו שזה נראה עכשיו, השלב הזה עוד רחוק. בקיצור, יש עוד הרבה מלחמות לנהל ובהרבה חזיתות, אבל נראה שאני מתחיל קצת להשתלט חזרה על העניינים. ועכשיו הגיע הזמן להתרווח על כורסת הנרגילה, למזוג לעצמי וויסקי, להדליק גיחל ולהנות מטבק משובח עם מוזיקה טובה ברקע...
שבת שלום :)






