יום יפה היום. בגלל השיעול לא יצאתי לריצה של שישי בבוקר, אז במקום זה ניצלתי את הבוקר כדי לסדר קצת את הבית, לזרוק כל מיני דברים שמזמן היו צריכים להיזרק. אחר כך קפצו אליי חבר וידידה לארח לי קצת חברה. מעניין...את שניהם הכרתי במקרה ואף אחד לא חשב שתתפתח מזה חברות. אותו אני מכיר כבר הרבה זמן...הוא אחי והיועץ האסטרטגי שלי. אותה פגשתי בתקופת השירות - היא אימנה אותי למשימות מיוחדות, אחר כך הקשר נותק, והתחדש שוב לפני כחודש כשנפגשנו במקרה ברכבת באחד מ"ביקורי מולדת" שלה. ישבנו על המרפסת עם נרגילה, קפה, ויסקי ושש בש. הם נתנו לי תמונת מצב על איך זה חיי הרווקות היום. ת'אמת - לא משהו. אבל נראה לי שזה מה שמצפה לי אם בת האולפנה שלי לא תחזור אליי. היום גם התחלתי את עונת הציד בעקבות מקום מגורים חדש. בינתיים רק שלבי גישוש ואיסוף מודיעין. יש כל כך הרבה התלבטויות. בעניין מקום מגורים, השכל והרגש שלי תמיד במלחמה ובסוף המצב הכלכלי מכריע. זה בדיוק הזמנים שאני מתחיל להתגעגע לימי התהילה במשימות מיוחדות - אקשן, סיפוק, החיים תמיד בתנועה, והכל על חשבון משרד הבטחון. טוב נו...עכשיו זה חיים אחרים...כבר אי אפשר לחזור אחורה. בשבוע הקרוב אני מקווה שאוכל לראות לפחות את התמונה הכלכלית במלואה ולחפש לעצמי מקום בהתאם. את האמת, כל מה שמפריע לי פה זה הגעגועים לבת האולפנה שלי. חוץ מזה אני לא ממש מודאג...אני יודע שאצליח להתברג בכל מקום...אחרי הכל, אומנתי ע"י הטובים ביותר. זהו, נראה לי שעכשיו אפשר להגיד שהיום התחיל באופן רשמי תכנון חיי הרווקות שלי ונפתחה עונת הציד בעקבות מקום מגורים חדש. אם בת האולפנה תחזור, אהיה יותר משמח, אבל אם לא, צריך להמשיך לחיות כל עוד יש גחלים, טבק, קפה וויסקי וחבר'ה טובים לחלוק את כל השלל הזה איתם :)
שבת שלום
;){kind=link}