חייב להמשיך להלחם וקצת זכרונות מהעבר |
|
הנה הגיע עוד מוצאי שבת שמבשר על בואו של שבוע חדש. הזמן רץ מהר מדי. חשבתי שיהיה לי את כל השבת לנוח, לחשוב על כל מה שקורה. לא שמתי לב איך הזמן עבר ואני נשארתי באפס מסקנות. מחר שוב עבודה, שוב ישיבות, שוב אותו כאב ראש, שוב חוסר שקט נפשי. שם בחוץ, לאף אחד לא אכפת, כי גם להם יש מטען שהם סוחבים איתם. לכולנו יש. רכבת החיים דוהרת לתוך תהום, ואי אפשר לרדת ממנה כי הכרטיס הוא עד לתחנה הסופית. ומה אמור לעשות אדם שצריך הפסקה? שלא מספיק להדביק את הקצב של הרכבת? תמיד הייתי לוחם. אבל כל לוחם צריך לפעמים להניח את חרבו ולנוח מהקרבות. הבנתי את זה מאוחר מדי. לא הנחתי לחרב, ועכשיו היא נפלה בעצמה. זכר אלפא, שפעם היה מלך הג'ונגל, מסתובב כמו נמר מאולף בתוך סוואנה רגשית עם נפש פצועה. אני לא רגיל לזה. אני נחשב למהגר לא חוקי בתוך סבך הרגשות הזה. אם לפני שמונה שנים, כשהייתי בקבע, מישהו היה אומר לי שאדרדר למצב הזה, הייתי צוחק לו בפנים. טוב נו, באותה תקופה לא היה לי ממש זמן לחשוב על הדברים האלה או מקום לרגשות, ובכלל רוב הזמן הייתי ביבשת אחרת. אבל מה לעזאזל קרה? מה רודף אותי? רגשות אשם? על מה? על זה שהפרתי פרוטוקול, החלטתי להפסיק את המבצע, "להשתחרר" מהחוזה ע"מ להתחיל חיים חדשים, שונים עם בחורה שהכרתי אז? להגנתי אומר שזאת לא הייתה סתם בחורה - היא הייתה בת אולפנה גזעית. יש להן קסם מיוחד - מבט מלא ביראת קודש. ואני נפלתי בקסם הזה. וחוץ מזה הייתי רק בן 22 אז! מה כבר ידעתי חוץ מלרדוף אחרי מחבלים? בתקופה ההיא רק התחלתי לפקד על משימות מיוחדות. לא חשבתי, שבאחת המשימות האלה, אכיר בת אולפנה גזעית במרחק של אלפי קילומטרים וכמה שעות טיסה מהבית. בקיצור, החיים הם דבר לא צפוי, הרכבת לא עוצרת בשביל אף אחד, מנוחה או פסק זמן הם מותרות שלוחם לא יכול להרשות לעצמו, אז אין ברירה אלא להתחיל שבוע חדש. ועכשיו הגיע הזמן להכין ראש נרגילה כמו בימים הטובים לפני מבצע חשוב, להדליק גיחל ולנסות לסדר את המחשבות לכיוון הנכון...לו רק הייתי יודע מה הכיוון הזה...
שבוע טוב :)
|
|
|
|
|
 | אני מקווה שזה בסדר שאני מגיבה על הפוסט...אני קצת חדשה בזירה פה...לא יודעת מה מתאים. אם לא מתאים, תגיד :-) תחזיק מעמד! קשיים הם בד"כ סימן שסימנו לנו משהו אחר שאנחנו רוצים להיות ממה שאנחנו כרגע. ועכשיו מה שנותר הוא להתפלל ולהאמין. ואני לא דתייה...מעולם לא הייתי, אבל החיים הביאו אותי להבין שאנחנו לא יכולים לבד, ושמותר ואפילו רצוי לבקש עזרה...והוא שומע תמיד, וגם תמיד עונה...גם אם אנחנו לא בתדר ולא שומעים בחזרה. וד"א אין צדק.יש רק נקודות השקפה, ומוסר זו רק המצאה אנושית שעוזרת לנו להגן על אשליית הביטחון..מה שכן, רוב חוקי המוסר האוניברסליים בהחלט יביאו אותך להיות אדם יותר שלם עם עצמו, וזה חלק גדול מהדרך לאושר... ואם תשאל אותי אז מה נשאר אם אין צדק ואין מוסר? אהבה :-) זה הדבר היחידי שיכול לנצח את כל היתר. ולפעמים היא כואבת! אבל אני מאמינה שבחרנו להיות כאן, כי אנחנו מתרחבים וגדלים בכל פעם שאנחנו מבקרים כאן בפיסי שוב,ולא, אף אחד לא הבטיח שיהיה פיקניק, וידענו את זה לפני שחזרנו, ואנחנו עדיין כאן... אז כל מה שנשאר הוא לנסות לשמוט את המחשבות שמאמללות אותנו ולבחור את אלה שעושות לנו טוב...בהצלחה!! :) |
|
 | בטח שזה מתאים להגיב...וברוכה הבאה לבלוג :) לא מזמן באמת האמנתי שהוא שומע תמיד, אבל אני כנראה נמצא במשבר אמונה עכשיו. בכל מקרה, אם קראת את הפוסט הקודם שלי, את רואה שאני עדיין מנסה להעזר בו. זה אירוני שאת אומרת שאהבה יכולה לנצח את כל היתר, כשלפני שמונה שנים עזבתי תפקיד ביטחוני עם עתיד מובטח (לא יכול לפרט יותר מדי, זה קשור לבטחון לאומי) בגלל אהבה. זה היה הפרוטוקול שהפרתי...״לא להתאהב״. בכל מקרה, אותה אחת שהתאהבתי בה, עזבה אותי לפני חדשיים בדרך מאוד כואבת ואכזרית. ועכשיו אני כותב פה כי אני חייב לפרוק, מרגיש שאני חייב לספר. אין יותר מדי אנשים שאני מכיר, שאני יכול לדבר איתם על מה שקורה לי, אז אני משדר כאן את אותות המצוקה שלי...חחח תודה על התגובה המושקעת :) |
|
| הי :-) הרגשתי צורך להגיב...ולצערי יש מגבלת אותיות, אז נאלצתי לצמצם את התגובה במגבלות המותרות ;-) כשכתבתי אהבה התכוונתי לאהבה ללא תנאי...אהבה רומנטית פה בכדור שלנו היא בד"כ נובעת מצורך והזדקקות, והיא לעיתים קרובות לא באמת אהבה ללא תנאי ולכן גורמת לכל כך הרבה סבל לחלקינו... אהבה היא קודם כל לעצמך...כשאתה אוהב את עצמך באמת, אתה לא צריך אישור לכך מאף אחד אחר, ואז גם הקשרים שלך לא יגיעו ממקום של הזדקקות... אני באמת מצטערת לשמוע על הכאב שאתה חווה כרגע, אבל אני מאמינה שהכל מדויק...כל דבר קורה כחלק מההתפתחות שאנו מבקשים, וחלק מהחוויות בהחלט לא כיפיות...שולחת לך את אהבה כנה מליבי לתמיכה בתקופה שאתה עובר כרגע, ואם יש לך צורך לדבר ולשתף, אז בשמחה... יש פה איזו דרך לשלוח הודעות בפרטי? אשמח לשלוח לך אימייל או טלפון... |
|
| יש לך הרבה נקודות טובות ומעניינות... חשבתי שכתובת האימייל מפורסמת כאן...בכל מקרה זה האימייל: netzah.yemini@gmail.com |
|
;){kind=link}